בשנת 1831 יצאה לאור הנובלה הקלאסית של ויקטור הוגו "הגיבן מנוטרדאם"
הסיפור מתרחש בפאריז של ימי הביניים (1482), בקתדרלת נוטרדאם, תחת שלטונו של לואי ה 11. הקתדרלה בסיפור (לא כך במציאות) שוכנת בשכונת עוני בפאריז. קוואזימאדו, תינוק רך, ננטש בפתח הכנסיה, נמצא ואומץ על ידי הכומר הקאתולי קלוד פרולו.פרולו מגדל את קוואזימדו באווירה של קרירות ופחד. הוא מזהיר אותו מפני העולם החיצוני ואף אוסר עליו לצאת מהקתדרלה ובעצם גוזר עליו חיי בדידות. קוואזימאדו היה מכוער, מעוות ובעל מומים רבים. הוא היה גיבן, בעל חטוטרת, עיוור בעין אחת ואף צולע. הוא שימש כמצלצל הפעמונים של הכנסיה, דבר שבמרוצת הזמן הביא לחרשותו. למרות היותו מפוחד ונלעג בעיני הבריות, השתוקק תמיד לצאת אל העולם. הוא רצה באהבה ואולי אף האמין בה.
במשך חייו המיוסרים נבגד קוואזימודו על ידי הכומר, האדם היחיד בו בטח ואליו היה קרוב. הוא הואשם שלא בצדק בנסיון החטיפה של איזמרלדה, הצועניה היפה, היחידה שחשה לעזרתו והגישה לו מים צוננים בעת שעונה על ידי עוברים ושבים בעיר. למרות שזיהה כי אזמרלדה נחרדת ממראהו המעוות, הקפיד לדאוג לה למזון ובגדים בעת שהיתה כלואה ותוך כך שהוא שומר ממנה מרחק בגלל הדחיה והבהלה שעורר בה מראהו, השגיח עליה ואף ניסה להצילה.
גם חייו האישיים של ויקטור הוגו היו רצופי סבל ואסונות. הוריו נפרדו בהיותו ילד, אחיו הבוגרים נפטרו בילדותם, הוא היה ילד חולני מאד ואביו המאמץ הוצא להורג באשמת בגידה במשטר נפוליאון. גם בהמשך חייו לא היו פשוטים. בתו לאופולדין טבעה יחד עם בעלה הטרי כחודשיים לאחר נישואיהם ובתו הצעירה איבדה את שפיותה בשל אהבה נכזבת וסיימה את חייה בבית חולים פסיכיאטרי. ויקטור הוגו, שהיה פוליטיקאי, סופר, מחזאי, מסאי ומשורר נחשב לאחד מגדולי הסופרים בשפה הצרפתית והיה בעל השפעה כלל עולמית שחרגה הרבה מעבר לתרבות המערבית וזכה לתפוצה אוניברסלית של יצירותיו.
האם קוואזימודו היה או לא היה?
מחקרים סוברים כי ישנן ראיות לכך שבימים בהם כתב ויקטור הוגו את הנובלה 'הגיבן מנוטרדאם' עבד בקתדרלה פסל גיבן ומתבודד. הוא עסק בשיקום הקתדראלה מטעם הממשל, פיקח על הפסלים תחתיו אך לא חבר אליהם ולא התיידד איתם. לויקטור הוגו היה קשר הדוק עם הקתדראלה. היה לו גם קשר קרוב עם הפסל הגיבן המתבודד ודמותו השפיעה עליו מאד.
טוענים גם כי יש קשר בין דמות הפסל הגיבן, המיוסר ושוחר הטוב, לבין דמותו של ז'אן ולז'אן, ברומן 'עלובי החיים' של ויקטור הוגו.
בר שיחו הדמיוני של קוואזימודו הוא מיסטר הייד, דמות מהנובלה הקלאסית "הסיפור המוזר של ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד" מאת הסופר הסקוטי לואיס סטיבנסון. הספר שפורסם בשנת 1886 מדבר על פיצול האישיות והמאבק בין הטוב והרע בנפשו של האדם.
ד"ר ג'קיל הוא ג'נטלמן מכובד ומקובל בקהילה, חוקר בתחום הרפואה ובעל מעמד ומוניטין. הוא מנסה להבין את נפש האדם ושאיפתו לרסן את הרוע האנושי. הוא שם לעצמו מטרה: למצא תרופה בעזרתה ידחיק באופן זמני את הטוב באישיות האדם, יביא לידי ביטוי את הרוע בהתגלמותו הטהורה וינסה לרסנו ואף להכחידו. הוא רקח שיקוי והחליט לנסות אותו על עצמו.
כאשר התשמש בשיקוי, השתחרר באישיותו צד אפל ומפלצתי בדמותו של 'מיסטר הייד'. מיסטר הייד הוא הצד האפל והאלים באישיותו של ד"ר ג'קיל הטוב והמכובד. מיסטר הייד משתלט על האישיות, פורץ באלימות ללא התרעה ובזמנים לא צפויים, חמוש בתיק הרופאים של ד"ר ג'קיל הוא יוצא לחפש קורבנות למעשי הרס ורצח. שתי הדמויות, ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד הם בעצם אדם אחד. הצד הטוב והמואר, ד"ר ג'קיל, מנסה להשתלט על הצד האפל והרצחני ולהביא לידי ביטוי את 'האני הטוב' שלו.
הספר נכתב בתקופה בה הועלו רעיונות הפסיכואנליזה של פרויד אודות הטוב והרע, האיד והסופר אגו באישיותו של האדם ועל ההדחקה של האדם את הצדדים האפלים באישיותו על מנת להיות מסוגל להשתלב באופן תרבותי בחברה.
סטיבנסון, יליד 1850, סופר סקוטי שכתב גם את 'אי המטמון' סבל ממחלת השחפת וכדי לשפר את בריאותו נסע פעמים רבות למסעות ארוכים בארצות אירופה ובארצות טרופיות. חוויותיו ממסעות אלה השפיעו כל כתיבתו. אחת מאמרותיו של סטיבנסון: "המטרה היחידה בחיים היא להיות מה שהננו, ולהיעשות מה שאנו מסוגלים להיות"
שוו בנפשכם שיחה דמיונית המתנהלת במפגש דמיוני ובלתי אפשרי בין שתי דמויות בנות אלמוות אלה:
על כוס קפה אי שם יושבים זה מול זה קוואזימודו ומיסטר הייד…